ישבנו לשיחה עם אלכס זבורובסקי, המנהל האקדמי של מכללת פלוטו, ומנהל מסלול אמנות הסאונד. ״האבא״ של טכנאי הסאונד בארץ, מרצה בחיר בתחום כבר 25 שנה. מלבד הוראה הוא מתחזק ובונה מכשירים לרוב האולפנים בישראל.
אלכס, אתה דמות מרכזית באולפני פלוטו כבר 17 שנה. מעבר לניהול הפדגוגי, מה כולל התפקיד שלך ביומיום?
נכון, אני נמצא כאן כמעט מתחילת הדרך. כיום אני משלב כמה כובעים: כמנהל פדגוגי, המטרה שלי היא להפוך את בית הספר למקום הכי מעניין, עדכני ומועיל עבור מי שרוצה להבין לעומק מוזיקה וסאונד. מעבר לפיקוח על התכנים הלימודיים, אני אחראי על כל המערכות האלקטרוניות שיש בבניין הזה, ומנהל את צוות טכנאי הסאונד.
ספר לנו קצת מה עשית לפני פלוטו.
במשך השנים העיסוק שלי בתחום הסאונד הוא לבנות אולפנים, ונכון להיום אני מתחזק את רוב האולפנים בישראל. התחלתי להתעסק באופן מקצועי בסאונד בגיל 13. התחלתי כ-DJ. מאז עברתי הרבה מאוד דברים שונים. עבדתי הרבה שנים בתחום של הקלטה ומיקס של מוזיקה. עבדתי עם גופים גדולים כמו יוניברסל, עשיתי הרבה מאוד אלבומים בתחום של המוזיקה האתנית בישראל. הקלטתי הרבה אומנים גדולים בתחום הזה, כמו מרק אליהו, פרץ אליהו. גם בתחום הקולנוע עשיתי עיצוב סאונד ללא מעט סרטים שהשתתפו בפסטיבלים רבים בעולם וזכו בפרסים. נכון להיום העיסוק העיקרי שלי הוא בתחום של בנייה ותחזוקה של אולפנים, ואני גם בעלים של חברה שמייצרת ציוד אודיו עבור אולפנים וגופים אחרים שעוסקים בהקלטה.
הבנתי שאצלך זה עניין של היסטוריה משפחתית.
כן, אני דור שלישי במשפחה שלי שעוסק בסאונד. סבא שלי היה ממקימי הרדיו בברית המועצות. אבא שלי עבד בחברת הנדסה שייצרה ציוד אודיו ווידאו לתעשיית הקולנוע הסובייטי, ואני זוכר את עצמי מטייל מתחת לקונסולה כשהייתי עוד ממש קטן. בשלב מסוים אחרי שכבר הייתי די הרבה זמן במקצוע ועשיתי לא מעט דברים, הבנתי שגם יש לי כנראה איזושהי יכולת להעביר את החומר לאנשים אחרים. אני חושב שבעידן שבו הידע נתון ופרוס לכולנו, צריך מישהו שיודע להעביר את אותו בצורה מסודרת שיש בה סיסטמה שמאפשרת לאנשים לקלוט את זה שלב אחרי שלב.
איך התחיל הרומן שלך עם פלוטו? אתה פה מצוות המקימים, נכון?
יום אחד קיבלתי טלפון מחבר מאוד טוב דודו חוג'ה, זה שבעצם בנה פה את המקום. כל התכנון והאקוסטיקה של הקומפלקס הזה שנקרא פלוטו. הוא התקשר אליי ואמר שהוא בונה אולפן מאוד גדול, כמו שעוד לא היה פה במדינת ישראל. הוא ביקש ממני להגיע לכאן ולהעביר לצוות שהולך להפעיל את האולפנים, להכשיר אותו מבחינת ידע בתחזוקה של ציוד, באלקטרוניקה, תשתיות, וחיווט של האולפן.
זה בעצם היה התפקיד הראשון שלי פה. כשסיימנו את ההקמה, עשינו פה את הסשן ההקלטה הראשון. הבניין עוד לא היה מאוכלס, עוד לא היה גמור, אבל כבר כל כך התלהבנו שהתחלנו להקליט. אני זוכר את עצמי פה יושב, זה היה ב-2010, ואני זוכר שאמרתי לעצמי ״הגעתי לאולפן החלומות שלי, ואני לא הולך מכאן!״
בוא נדבר על "מסלול אמנות הסאונד". למי הוא מיועד ומהי בעצם הגישה שלכם ללימוד סאונד?
אלכס: המסלול מיועד לכל מי שרוצה לעשות ולהקליט מוזיקה בתוך סביבת האולפן. אנחנו מתייחסים לסאונד כאל "המסגרת של התמונה" – זוהי האסתטיקה והמעטפת של השיר. הלימודים מתמקדים בצד העיצובי של הסאונד ונשענים על שלושה דגשים מרכזיים:
- שליטה מוחלטת ב-Pro Tools: זו התוכנה הסטנדרטית בתעשייה, וכל מי שרוצה להשתלב בצורה מקצועית חייב לשלוט בה ברמה הכי גבוהה שיש. זה המפתח לכניסה לעולם הזה.
- טכנולוגיה והיסטוריה: אנחנו לומדים את ההתפתחות הטכנולוגית של הסאונד כדי להבין איך הגענו לכלים שיש לנו היום.
- התנסות מעשית אינטנסיבית: אנחנו לוקחים את כל הידע התיאורטי ומיישמים אותו בפועל בהקלטות, מיקסים ועיצוב סאונד. המטרה היא שהסטודנטים יחוו סביבה מקצועית חיה ובועטת.
אז מעבר לזה שאתה מנהל את המסלול. איזה נושאים בתוך המסלול מלמד?
אני מלמד המספר קורסים. המכנה המשותף שלהם האלה זו הכותרת ״טכנולוגיה״. אבל בתוך זה אנחנו מדברים על מגוון מאוד גדול של דברים, על מיקרופונים, על פיזיקה, על עקרונות הפעולה של מיקרופונים, למה הם שונים אחד מהשני. מדברים על כל הציוד שיש באולפן, מה תפקידו ומה כל הכפתורים האלה עושים.
איזה יתרון יש בללמוד את הדברים האלה דווקא בפלוטו?
היתרון הוא עצום, כי אלה אולפני פלוטו. זה לא בית ספר רגיל, זה קודם כל האולפן המוביל במדינה. לומדים בתוך אולפן חי וקיים, גדול. אולפן שכל יום מארח אמנים מהטובים ביותר בארץ ומעולם. סטודנט שלומד בפלוטו יכול לחוות את היום-יום של האולפן כמו שהוא באמת.
ציינת שבאולפני פלוטו "נוגעים בדברים האמיתיים". למה זה כל כך קריטי בלימודים?
זה אחד היתרונות הכי גדולים שלנו. הסטודנטים לא רק רואים תמונות של ציוד או שומעים עליו בהרצאות – הם ממש נוגעים בו ועובדים איתו. בסופו של דבר, אולפן הוא מקום פיזי עם קונסולה, מיקרופונים, אינספור כפתורים וכבלים. היכולת להתנסות על הציוד הכי איכותי בזמן אמת היא מה שבונה את הבטחון המקצועי. בכל יום של עבודה באולפן אנחנו נוגעים במכשירים, ואיש סאון צריך לדעת איך הם מתפקדים.
אחד הדברים הייחודיים שאתם מציעים הוא "פרויקט חממה". מה זה אומר בפועל?
זו הזדמנות מדהימה למצטיינים. הם מקבלים ידע ספציפי ומעמיק על האולפנים של פלוטו ומשתלבים בסשנים אמיתיים עם לקוחות. שם הם לומדים את מה שאני קורא לו "הפסיכולוגיה של הסשן" – איך לנהל את התקשורת בין הסאונדמן, המפיק והנגנים, איך להזרים את האנרגיה בחדר ואיך לגרום להקלטה לקרות בדיוק לפי התכנון. זה הופך את הידע התיאורטי לכלי עבודה ממשי.
מה התכונה הכי חשובה לטכנאי סאונד, מעבר לידע הטכני?
יש שני דברים מרכזיים. הראשון הוא רגישות לאסתטיקה של צליל, ולא רק צליל מוזיקלי. השני הוא לוגיקה חזקה. בזמן סשן, האולפן יכול להפוך למקום מורכב מאוד – פתאום יש תופים, כינורות וכלי נשיפה, והכל מחובר בבת אחת. הטכנאי חייב להחזיק את כל מפת החיבורים הזו בראש. אם משהו לא עובד, הוא צריך לדעת לחשוב אחורה בשרשרת הלוגית, לנתק ולחבר מחדש במהירות, ולזכור כל מה שקרה לפני כן.
לסיום, מה התחושה לראות את הדורות שגדלים אצלכם?
זה הדבר הכי מרגש בעבודה שלי. אני רואה אנשים שמגיעים לכאן כטירונים מוחלטים שרק מתחילים לשאול "למה אני רוצה ללמוד סאונד", ופתאום, אחרי כמה שנים, הם אלו שעושים את המיקסים הכי טובים בארץ. לראות את הצמיחה הזו, מהסטודנט היושב בחדר ועד ליוצר מקצועי שמשתלב בתעשייה, זה פשוט דבר ענק ומטורף עבורי.
הירשמו למסלול אמנות הסאונד ותקבלו הזדמנות ללמוד מאדם עם הידע המקצועי הכי טוב בתחום!
